החלטה בתיק ה"פ 52096-07-11

1.         הבקשה שבפני היא למחיקת על הסף של התובענה שהוגשה כהמרצת פתיחה ולחלופין, להעברתה להליך של תביעה אזרחית רגילה וכן לחיובו של המשיב בהפקדת ערובה.

2.         המבקש טוען, כי התביעה היא קנטרנית ולא קמה עילת תביעה כנגדו. בנוסף ניטען כי קיימת זהות עילות בינה ובין הליכים קודמים שהוגשו נגדו לרבות ה"פ (ירושלים) 6135/07/11 (נספח א' לכתב התשובה ) וכן ת.א. 3305/09 באופן המייתר את הדיון בתביעה שדינה, להימחק. כמו כן, טען המבקש כי חלה התיישנות בהיות עילת התביעה בנוגע לפסק בוררות שניתן כבר בשנת 2002.

3.         המבקש הוסיף וטען כי דינה של התובענה להתברר בהליך  של תביעה אזרחית ולא בדרך של המרצת פתיחה בהיעדר יכולת לדון בתביעה המעורפלת לפי נוסחה , שאינו ניתן להבנה ובאופן שיפגע בהגנתו מפני התביעה אם תתברר כהמרצת פתיחה.  

4.         עוד טען המבקש, כי על המשיב להציג לצורך ניהול ההליך, את הסכמתו של המנהל המיוחד בפשיטת רגל שמונה לו ובנוסף, יש לחייב את המשיב בהפקדת ערובה, משלא עלה בידו לשלם הוצאות בהן הוא חויב במסגרת הליכים אחרים שנוהלו על ידו ומחמת מינוי מנהל מיוחד כאמור עקב מצבו. 

5.         המשיב טען כי דין התובענה להתקבל ככתבה וכלשונה מבלי לקיים דיון וליתן סעד הצהרתי כמבוקש, בפרט מאחר והמבקש, לא מחה כנגד החלטת בית משפט הגבוה לצדק בעתירתו של המשיב בבג"צ 1180/92. הסעד ההצהרתי המבוקש הוא כי: "ההתדרדרות בבריאות המבקש נבעה מכך שעזריאל לוי, שהיה ב"כ ערך הסכמים, שאינם פאר היצירה החוזית, ערכם כך, שאילצוהו להיפרד מכל מניות התאגיד שהיו לו ב-15/06/04 תוך שעצם עיניו  מחשבונותיו". לטעמו, יש בהחלטה שניתנה ביום 26/02/12 כדי לתמוך בטענותיו וללמד על זכותו למתן הסעד ההצהרתי.

 6.        המשיב הכחיש כי הוכרז כפושט רגל וטען כי טענה זו הזויה וכי יש בהחלטה שנתנה בבג"ץ הנ"ל, ביום 26/02/12 כדי לתמוך בזהותו לאותו סעד הצהרתי.

דיון ומסקנות:

7.         עיון בתובענה מלמד כי הסעד ההצהרתי המבוקש הוא כי ההתדרדרות בבריאותו נבעה  ממחדליו של המבקש, בעצימת עיניים מחשבונותיו. בנוסף, ביקש שיוצהר כי המבקש בחתימתו, הביא להעברת 90.2% ממניות המשיבה הפורמאלית "והדרת פני זקן" ולחתימתו של הבורר, "על הערת סעיף 25 בפסק מיום 27.5.05 " ...

8.         סעד הצהרתי, אינו ממצה את זכויותיו של התובע כי אם התובענה, מוגשת בשלב מקדמי לתובענה אחרת, שתוגש מאוחר יותר לאחר הכרעה בתביעה לסעד הצהרתי. הלכה פסוקה קובעת כי על התובע להראות בשלב מקדמי לתובענה כי יש לו אינטרס לגיטימי לנקוט דרך דיונית זו דווקא (א' גורן, סוגיות בדין האזרחי, עמ' 507).

            הסעד, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בהיותו סעד מדיני היושר ויש לבחון, אם בידי התובע לעתור לסעד אופרטיבי ואז בית המשפט יטה שלא לתת את הסעד ההצהרתי ( ע"א 4076/00 ניצחון צפורה בראשון בע"מ נ. מירם זמבורבסקי בע"מ, פד"י נו (3) 41).

9.         מעיון בתובענה כפי שנוסחה אני למדה כי המשיב, מבקש סעד הצהרתי שיקבע כי המבקש בהתנהלותו ובמחדליו החמורים כעו"ד, הביא למצבו הבריאותי של המשיב, שהלך והתדרדר. 

            דיון בהמרצת פתיחה לפי טיבה, צריך להיעשות במהירות וביעילות, על סמך כתבי הטענות והתצהירים וראיות שצורפו להם. כך גם, יש לפרט בתובענה ובתצהיר התומך בה, את העובדות הרלוונטיות לצורך הכרעה בהמרצה.

10.        עיון בתצהירו של המשיב שהוגש בתמיכה לתובענה מלמד כי אין בהם את הפירוט הנדרש בתמיכה לתובענה שגם נוסחה, יתכן מפאת יצוגו של המשיב את עצמו, הוא כוללני ולא די בו לניהול התובענה שהוגשה כמרצת פתיחה. לא פורטו בתובענה טענותיו של המשיב כנגד החוזה שמשתמע לכאורה, בהיעדר פירוט בתובענה, כי המבקש התבקש להכינו ובדבר העברת המניות וכן לא נימצא פירוט בנוגע למצבו הבריאותי של המשיב שניטען כי התדרדר מחמת מחדליו של המבקש בטיפול בענייניו . הסעד ההצהרתי המתבקש הוא אם כן, ביחס למצבו הרפואי של המשיב, אשר צריך להתברר בהצגת חוות דעת רפואית בדבר מצבו הבריאותי ומועדי ההתדרדרות במצבו, על מנת שניתן יהיה לבחון את אחריותו של המבקש להרעה זו. לא די בהצהרתו של המשיב לצורך בירור התובענה כי ד"ר ענבר קבע כי ההתדרדרות בהשתלת "סטנד בוירסונג שלי וכי החלתי נוטל אינסולין רק לאחר שהמשיב, (עזריאל לוי- מ.ל.) שהוזמן להעיד מטעמי בבוררות הפך עורו" (סעיף 3 לתצהיר) , מבלי שצורפה לה חוות דעת רפואית. בנוסף, בחינת שאלת זיוף החתימות בנספחים (סעיף 4 לתצהירו של המשיב) , אשר קשה להבין מהתצהיר ומהתובענה לאילו נספחים מתייחס המשיב, גם היא טעונה בירור מקיף על פי גרסה מפורטת, שצפוי היה שהמשיב יציג אותה במסגרת התובענה.

11.        זאת ועוד, אילו הוגשה תובענה הכוללת פירוט מלא של טענותיו של המשיב וצורפה לה חוות דעת רפואית, היה מקום לברר את התביעה בחקירת המומחה הרפואי מטעמו על מנת להכריע בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין מחדליו של המבקש בייצוג ובמתן העדות שלא כמצופה ממנו ע"י המשיב  ובין מצבו הבריאותי. בנוסף, לצורך ניהול הגנתו של המבקש, עשוי המבקש להגיש חוות דעת נגדית. בע"א 2106/09 ציון מזור נ. יפעת וחידי , פד"י מ"ז (5) 788 מצינו: "חוג העניינים היכולים להתברר בהמרצת פתיחה אינו סגור והשיקול העיקרי צריך להיות בכל מקרה ומקרה האם בדיון בדרך המקוצרת יעשה צד עם שני הצדדים ולא יקפח אף אחד מהם".

12.      בנסיבות שבפניי, קיים חשש לקיפוח זכותו של המבקש להוכיח את הגנתו וקושי של המשיב להוכיח את עילות התביעה לפי נוסחה כיום, בבירור התביעה במסגרת של המרצת פתיחה. בהיעדר כתב טענות מפורט, לאור מורכבותה של המסכת העובדתית הטעונה בירור והצורך בשמיעת עדים לרבות מומחים, בכל אלו יש כדי להביא להחלטתי לפיה, אין לשמוע את התובענה במתכונתה כהמרצת פתיחה (ראו: ע"א 610/81 יעל נוטקוביץ נ. שולמית נוטקוביץ, פד"י לו (3) 495).

             חיזוק לכך מצאתי גם בקיומה של תביעה כספית (לסעד של מיליוני שקלים) שהוגשה כנגד המבקש ונתבעים אחרים בת.א. 3305/09, המלמדת כי עסקינן במסכת עובדתית מורכבת שתידרש לצורך הכרעה בשאלת מחדליו של המבקש, ששימש לכאורה כעו"ד של המשיב, בביצוע פעולותיו או במתן עדות ע"י המבקש תוך פגיעה באינטרס של המשיב (כמשתמע מהסיפא של הבקשה למתן סעד הצהרתי).  

12.     בנוסף, עיון בנספחים לכתב התשובה בנוגע להליכים אחרים אותם מנהל המשיב בעניינים מושא פסק הבוררות נשוא התובענה, מלמד כי תכליתה של התובענה, להביא מאוחר יותר לנקיטת הליך למתן סעד אופרטיבי, לשם השלמת המלאכה . לא עסקינן בתובענה למתן סעד הצהרתי על מנת להשיג באמצעותה נתונים (כדוגמת נתונים כספיים, חשבונות וכיוצ"ב) לצורך גיבוש תביעה כספית מאוחר יותר, כי אם בגרירתו של המבקש לתביעה לסעד הצהרתי אשר לאחריה הוא עשוי להידרש לתביעה לסעד אופרטיבי (רע"א 1910/04 אילונית פרויקטים תיירותיים בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פד"י נח (6) 193, עמ'  198 מול אותיות ב'-ה').

13.        אין בידי לקבל את טענתו של המשיב בתגובתו לבקשה, לפיה יש ליתן את הסעד ההצהרתי ללא קיום דיון ושמיעת ראיות משניתנה החלטת ביניים בעתירתו בבג"צ ובהחלטתו של כב' השופט פרקש (צורפו לתגובתו לבקשה) שכן, אין בהחלטות אלו משום מעשה בית דין, ביריבות עם המבקש וזכותו של מתדיין, שיינתן לו יומו להוכיח את הגנתו.  

14.        לפיכך דין הבקשה, להעברת התביעה לתביעה אזרחית בסדר דין רגיל, להתקבל ואין לקפח את זכותו של המשיב לבירור תביעתו עקב הגשתה כהמרצת פתיחה.